כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת כ״א:א׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת כ׳:ח׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת כ״א:ב׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות טומאת מת כ״א:א׳

1 משנה תורה, הלכות טומאת מת פתח ↗

מִנַּיִן לְצָמִיד פָּתִיל שֶּׁמַּצִּיל בְּאֹהֶל הַמֵּת שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יט טו "וְכל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא" הָא יֵשׁ צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָהוֹר. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְלִי חֶרֶשׂ בִּלְבַד כְּלִי שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֶלָּא דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ. לְפִיכָךְ אִם הָיָה פִּתְחוֹ סָתוּם וּמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל הִצִּיל עַל כָּל שֶׁבְּתוֹכוֹ. קַל וָחֹמֶר לְכָל הַכֵּלִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁיַּצִּילוּ בְּצָמִיד פָּתִיל וְהֵם כְּלֵי גְּלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי אֲדָמָה וּכְלֵי עַצְמוֹת הַדָּג וְעוֹרוֹ וְעַצְמוֹת הָעוֹף וּכְלִי עֵץ הַבָּא בְּמִדָּה וּנְסָרִים שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן פְּשׁוּטִין וְאֵינָן כֵּלִים וְגָלְמֵי כְּלֵי מַתֶּכֶת. כָּל אֵלּוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל. אִם הַדְּבָרִים שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי הַמֻּקָּף נִצְּלוּ קַל וָחֹמֶר לַבְּלוּעִין וְלַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הָאֹהָלִים. מַה בֵּין אֹהָלִים לַכֵּלִים שֶׁמַּצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל. שֶׁהַכֵּלִים אֵינָן מַצִּילִין אֶלָּא בְּצָמִיד פָּתִיל וְהָאֹהָלִים מַצִּילִין בְּכִסּוּי בִּלְבַד:

2 בועז על משנה אהלות פתח ↗

וא"ת הרי תנינן כלים פ"י מ"א דכלי עץ הטהורין מצילין רק בצמ"פ באהל המת והכא משמע דא"צ צמ"פ. ואי"ל דכלי עץ דקאמר התם היינו רק בפשוטי כלי עץ. כנסר וכדומה דאם הוא מונח על פה כ"ח מציל מה שבהכ"ח. רק בממורח הנסר בהכ"ח בצמ"פ. ליתא דהרי הרמב"ם פכ"א מטו"מ ה"א חשיב תרווייהו פשוטי כלי עץ וכלי הבא במדה. דשניהן ניצולין בצמ"פ. ורתוי"ט הביא תירוץ הר"ש ובמחכ"ר העתיקו בלשון המשובש שבהר"ש דמלת אעפ"י בהר"ש ט"ס הוא. אלא כך כוונת הר"ש דדוקא כשהכלי שמחזיק מ"ס מכוסה בכלי אחר שמחזיק מ"ס ששניהן אמק"ט. אז צריך צמ"פ ביניהן. אבל כלי שמחזיק מ"ס שנעול בדלת או במכוסה בנסר א"צ צמ"פ. והנה סברת רבינו נכונה. דהרי נסר ודאי קיל קבלת טומאתו טפי מכלי ממש שבא במדה כלקמן פ"ה מ"ו וכ"ש הכא דהמגדל מגופף בדלתו דלא הוה כאילו סתמו בכלי אחר דצריך צמ"פ במקום חבורן. אלא סגי כשמחובר הדלת בהמגדל. דכגוף המגדל בעצמו דמי. שא"צ בין נסריו צמ"פ. וגם יש לי ראיה לדברי רבינו מלקמן פ"ה מ"ו דלא נקט ברישא בהיתה כפישא מכסה פי כוורת שלימה. דמה שבתוכה טהור. ש"מ דבאמת בכה"ג צריך צמ"פ. והא דנקט בסיפא כפישא מכסה פי כוורת פחותה. כבר תירצנו שם ביכין סי' מ"ד דלרבותא נקט כן. אולם ל"מ היה נ"ל לתרץ קו' הר"ש דהא דפ"י דכלים מיירי אם כ"ח ממורח פיו בטיט דדוקא בדבוק בו בצמ"פ אז לבד ניצל כרמב"ם פכ"א מטו"מ ה"ג משא"כ הכא. דמיירי להציל מה שבתוך המגדל. והרי כיון דהמגדל חשוב כאהל. הרי באהל גם שאר כלי שאמק"ט שסותם פתחו מציל על מה שבתוכו. וא"צ צמ"פ כפ"ה מ"ב וג'. וא"ת עכ"פ ק' דאף שהדלת הגדול שבמגדל נעול. עכ"פ החללים הקטנים שבכותלי המגדל מפולשין לחלול הגדול. והרי כל חור שנעשה בכוונה אפי' הוא פחות מטע"ט. נכנס טומאה לתוכו וכמ"ש רתוי"ט כלים פ"ח מ"ו ד"ה אם. ודוחק לומר דמיירי שגם החללים ההם נעולים בדלתות או בצמ"פ. דא"כ מה יבצר לנו לומר נמי שגם סתמא דמשנתינו מיירי שגם הדלת הגדול של המגדל מוגף בצמ"פ. והרי רתוי"ט מיאן בזה. וכתב מדרחוק לאוקמא סתמא דמשנתינו בכה"ג. וי"ל עפ"י מ"ש רכ"מ פכ"א מטו"מ ה"ב דהא דנקב שנעשה בכונה א"צ טע"ט היינו בעשאו שלם ואח"כ ניקב. משא"כ בעשה בו מיד בתחלה נקב לצורך תשמיש הכלי. ואפשר דכוונת רכ"מ דדוקא בנקב שעשה בכלי שלם דרך קלקול. אז אף שאין בו טע"ט מתבטל שם כלי ממנו. כשעשה הנקב בכוונה. ותו אינו מציל על מה שבתוך הכלי. אבל בעשה הנקב בכוונה דרך תיקונו של הכלי. צריך טע"ט כפתח שעשה לכניסה ויציאה. עוי"ל דהא דבעשאו בכוונה סגי אפי' בפחות מטע"ט היינו רק בפתת שעשוי לכניסה ויציאה. ויהיה אפי' רק להכניס או להוציא אויר. גזרו בה רבנן אפי' בפחות מטע"ט משום גזירה דלול של תרנגולים כשבת קמ"ז א' אבל חור שעשאו לתשמיש להניח שם כלים קטנים כמחטין וצנורות. ליכא למגזר מידי:

3 משנה תורה, הלכות טומאת מת פתח ↗

כָּל הַכֵּלִים הַמַּצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל אִם הָיוּ בָּהֶן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח וּכְפָאָן עַל פִּיהֶם עַל הָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵרֵחַ בְּצָמִיד פָּתִיל מִן הַצְּדָדִין הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין כָּל מַה שֶּׁתַּחְתֵּיהֶן עַד הַתְּהוֹם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּאֹהֶל וְהָאֹהֶל מַצִּיל. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַכְּלִי כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁאֵין אָהֳלֵי כְּלִי חֶרֶשׂ מַצִּילִין. כֵּיצַד. חָבִית שֶׁכְּפוּיָה עַל פִּיהָ אַף עַל פִּי שֶׁמֵּרְחָהּ בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין כָּל מַה שֶּׁתַּחְתֶּיהָ טָמֵא. שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יט טו "צָמִיד פָּתִיל עָלָיו" וְלֹא צָמִיד פָּתִיל עַל גַּבּוֹ. הִדְבִּיק פִּיהָ לַכֹּתֶל וּמֵרְחָהּ מִן הַצְּדָדִים מַצֶּלֶת עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וְעַל כָּל שֶׁכְּנֶגְדָהּ בַּכֹּתֶל. וְאִם לֹא מֵרֵחַ מִן הַצְּדָדִין אֵינָהּ מַצֶּלֶת שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מַצִּיל מִשּׁוּם אֹהֶל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים הַמַּצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל שֶׁהָיוּ פִּיּוֹתֵיהֶן דְּבוּקוֹת בְּדָפְנֵי הַבַּיִת מַצִּילִין בְּלֹא צָמִיד פָּתִיל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַצִּילִין מִשּׁוּם אֹהֶל. לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדֹפֶן הַכְּלִי טֶפַח שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִין עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן דֹּפֶן טֶפַח. הָיָה לַכְּלִי דֹּפֶן חֲצִי טֶפַח וְהָיָה יוֹצֵא מִדֹּפֶן הָאֹהֶל שָׂפָה חֲצִי טֶפַח וְהִדְבִּיק זֶה לָזֶה. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם חֲלַל טֶפַח אֵינוֹ מַצִּיל עַד שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד:

4 משנה תורה, הלכות טומאת מת פתח ↗

כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִבִּפְנִים עִם דָּפְנוֹת הָאֹהֶל כָּךְ מַצִּילִין חוּץ לָאֹהֶל אִם סְמָכָן לָאֹהֶל שֶׁהֲרֵי הָאֹהֶל נַעֲשָׂה כִּסּוּי מִכָּל מָקוֹם. כֵּיצַד. כְּלִי מֵחַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֹּפֶן טֶפַח שֶׁהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת חוּץ לָאֹהֶל וְסָמַךְ פִּיו לְדֹפֶן הָאֹהֶל וְהָיְתָה טֻמְאָה תַּחְתָּיו כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִין. וְאִם הָיָה סָמוּךְ לְכֹתֶל חָצֵר אוֹ לְכֹתֶל גִּנָּה אֵינוֹ מַצִּיל לְפִי שֶׁאֵינָן כֹּתֶל אֹהֶל. וּלְפִיכָךְ כֵּלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי טְמֵאִים שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִילוּ עַל הַטֻּמְאָה:

5 משנה תורה, הלכות טומאת מת פתח ↗

קוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח וְהִיא נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וְטֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ וּקְדֵרָה תְּלוּיָה מִן הַקּוֹרָה וְהָיְתָה הַקּוֹרָה נוֹגַעַת בְּפִי הַקְּדֵרָה כֻּלָּהּ וּמְכַסָּה אוֹתָהּ כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה טְהוֹרִים שֶׁהֲרֵי הֻצְּלוּ בְּכִסּוּי הָאֹהֶל לָהֶם. וְאִם לֹא הָיָה פִּי הַקְּדֵרָה מְכֻסֶּה בַּקּוֹרָה אֶלָּא בֵּינֵיהֶם רֶוַח. כָּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה טָמֵא וְהַקְּדֵרָה עַצְמָהּ טְמֵאָה:

1 מנין לצמיד פתיל וכו'. סוף פ"ק דחולין דף כ"ה ובספרי פרשת חוקת.

2 ומ"ש לכל הכלים שאינם מקבלים טומאה שיצילו בצמיד. בפ"י דכלים.

3 ומ"ש ונסרים של עץ וכו'. בפ"ה דאהלות אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה אגפים טהור.

4 ומ"ש וגולמי כלי מתכות. בתוספתא דכלים פ"ז:

5 מה בין אהלים וכו'. בספרי פרשת חוקת כלים מצילים בצמיד פתיל ואהלים בכיסוי:

1 חולין פתח ↗

אָמַר קְרָא: ״וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו״, אֵיזֶהוּ כְּלִי שֶׁטּוּמְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְפִתְחוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה כְּלִי חֶרֶס, וְכִי אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו הוּא דְּטָמֵא, הָא יֵשׁ צְמִיד פָּתִיל עָלָיו – טָהוֹר.

3 משנה תורה, הלכות כלים פתח ↗

מַסְמְרוֹת שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה הָעֲשׂוּיִין לִתְקֹעַ אוֹתוֹ בְּעֵצִים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. וְאִם הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. כֵּיצַד. מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בָּהּ אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הַפְּתִילָה אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד אוֹ שֶׁל חֲמוֹר הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הִתְקִינוֹ לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית טָהוֹר עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ: מַסְמֵר הֶעָשׂוּי כְּסִימָן לִשְׁמִירַת הַפֶּתַח אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי שֶׁתּוֹלֶה בּוֹ הַמֹּאזְנַיִם וְהַכִּיס טָהוֹר. וְכֵן תְּלוֹיֵי הַמִּגְרָדוֹת טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁמַּסְמְרִין אֵלּוּ מְשֻׁנִּין בְּצוּרָתָן מִשְּׁאָר מַסְמְרוֹת הַתְּקִיעָה: מַסְמֵר הַגָּרָע וְהוּא הַכְּלִי שֶׁמַּקִּיזִין מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת טָהוֹר: מַסְמֵר הַגַּרְדִּי וְהוּא הַמַּסְמֵר הָאָרֹךְ כְּעֵין שִׁפּוּד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הָאוֹרֵג שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה אוֹ הָעֵץ וְלוֹפֵף עָלֶיהָ חוּטִים מְקַבֵּל טֻמְאָה: אֵלּוּ כְּלֵי מַתָּכוֹת הַמִּתְטַמְּאוֹת בָּעֲגָלָה. הָעל שֶׁל מַתֶּכֶת. וְהַקַּטְרָב. וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת. וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי הַבְּהֵמָה. וְהַסּוֹמֵךְ. וְהַמַּחְגֵּר. וְהַתַּמְחֻיּוֹת. וְהַעִנְבּוֹל. וְהַצְּנִירָה. וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם. וְאֵלּוּ טְהוֹרִים בָּעֲגָלָה. הָעל שֶׁל עֵץ הַמְצֻפֶּה. וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיִין לְנוֹי. וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה. וְהַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל. וְהַטַּסִּין וְהַצִּפּוּיִין. וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שֶׁבָּהּ טְהוֹרִין: עַקְרָב בֵּית הַבַּד מְקַבֵּל טֻמְאָה. אָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר אִם הָיְתָה תַּחְתָּיו עֲגָלָה שֶׁל מַתֶּכֶת הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה: רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים מִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת וּמִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל וּמִשּׁוּם כְּבָרָה: הַדֶּלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבְּמִגְדָּל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁל רוֹפְאִים מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִים בָּהּ אֶת הָאִסְפְּלָנִית וְתוֹלֶה בָּהּ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם: טַסִּין שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּנַעֲרִין בָּהֶן אֶת הַקְּדֵרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַקְּבוּעִין בַּכִּירָה טְהוֹרִין: הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁמְּמָעֵךְ בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַצִּנּוֹרוֹת שֶׁתּוֹפְסוֹת אֶת הָרֵחַיִם מִלְּמַעְלָה אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא לְחַזֵּק: קְלוֹסְטְרָא שֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ הַדְּלָתוֹת אִם הָיְתָה שֶׁל מַתֶּכֶת מִתְטַמְּאָה. הָיְתָה שֶׁל עֵץ וּמְצֻפָּה מַתֶּכֶת טָהוֹר: הַפִּין וְהַפּוּרְנָא טְמֵאִים: פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרָה לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ: הַכּוּשׁ וְהַפִּימָא וְהַמַּקֵּל וְסִמְפּוֹנְיָא וְחָלִיל שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הָיוּ שֶׁל עֵץ וּמְצֻפִּין מַתֶּכֶת טָהוֹר. חוּץ מִן הַסִּמְפּוֹנְיָא שֶׁאִם הָיָה בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְצֻפָּה טְמֵאָה: הַחֲצוֹצֶרֶת שֶׁמְּפֻצֶּלֶת חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת. אִם אֵין יוֹדֵעַ לְהַחְזִירָהּ אֶלָּא אֻמָּן הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת. וְאִם יְכוֹלִין הַכּל לְפָרְקָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה: הַקָּצֶה שֶׁמַּנִּיחִין הַפֶּה עָלָיו בִּשְׁעַת תְּקִיעָה מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הָרָחָב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכּל טָמֵא. כַּיּוֹצֵא בּוֹ קְנֵי מְנוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָן אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם לְוַוי. הַפֶּרַח שֶׁלָּהּ וְהַבָּסִיס מִתְטַמְּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכּל טָמֵא: קוֹרַת הַחִצִּים שֶׁהִיא הַמַּטָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ בְּרַגְלֵי הָאֲסוּרִים טְהוֹרָה. וְהַקּוֹלָר מְקַבֵּל טֻמְאָה. מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ לְחוֹר הַדֶּלֶת אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם מִשֶּׁנִּטְמֵאת עֲשָׂאָהּ לְחוֹר הַדֶּלֶת הֲרֵי זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בְּמַסְמֵר. הֲפָכָהּ בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִים טְהוֹרָה:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת כ׳:ח׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת כ״א:ב׳ »